יש לצלצל למגן דוד אדום ולהזמין אמבולנס עם רופא לשם קביעת המוות והכנת תעודת פטירה.

במקרה שקיים חשד למוות לא טבעי, יש להזמין את המשטרה ובהמשך להצטייד באישור משטרה לפני הקבורה. מן המשטרה נמסר כי אם בידי המשפחה יש הודעת פטירה עם סיבת המוות, אין צורך להודיע למשטרה. בכל מקרה אחר יש להזמין את המשטרה. קצין משטרה יגיע לבית בו נמצאת הגופה, ואם הנסיבות לא מעלות חשד לפלילים, בסמכותו של ראש לשכת חקירות מרחבי לוותר על המשך חקירה והמשפחה תורשה לטפל בגופה.

יש לפנות למשרד הבריאות עם תעודת פטירה ב-3 עותקים, אישור משטרה (רק במקרה של מוות לא טבעי) ותעודת זהות של הנפטר - כל זאת, לשם קבלת רשיון קבורה.

יש לדאוג לפינוי הגופה, לקירור בבית העלמין או בבית חולים קרוב. ההעברה נעשית באמצעות אמבולנס של החברה קדישא או חברת אמבולנס פרטית.

יש לפנות עם כל המסמכים לחברה קדישא לתיאום מועד ההלוויה.

במקרה שקיים חשד למוות לא טבעי, יש להזמין את המשטרה ובהמשך להצטייד באישור משטרה לפני הקבורה. מן המשטרה נמסר כי אם בידי המשפחה יש הודעת פטירה עם סיבת המוות, אין צורך להודיע למשטרה .בכל מקרה אחר יש להזמין את המשטרה. קצין משטרה יגיע לבית בו נמצאת הגופה, ואם הנסיבות לא מעלות חשד לפלילים, בסמכותו של ראש לשכת חקירות מרחבי לוותר על המשך חקירה והמשפחה תורשה לטפל בגופה

יש לפנות למשרד הבריאות עם תעודת פטירה ב-3 עותקים, אישור משטרה (רק במקרה של מוות לא טבעי) ותעודת זהות של הנפטר - כל זאת, לשם קבלת רשיון קבורה.

יש לדאוג לפינוי הגופה, לקירור בבית העלמין או בבית חולים קרוב. ההעברה נעשית באמצעות אמבולנס של החברה קדישא או חברת אמבולנס פרטית.

יש לפנות עם כל המסמכים לחברה קדישא לתיאום מועד ההלוויה.

• תושב ישראל, שנפטר בישראל, ונקבר במקום מגוריו.
• תושב ישראל, שנפטר בחו"ל, ונקבר במקום מגוריו בישראל.

קבורה חינם ומענקים

לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 ותקנות דמי הקבורה שהוצאו על פיו, דמי הקבורה במדינת ישראל משולמים על-ידי הביטוח הלאומי. לפיכך, כאשר אדם נקבר במקום בו נפטר (ואפילו היה תייר), או במקום מגוריו הרשום בישראל, ומשפחתו אינה מבקשת הסדרי קבורה מיוחדים - הוצאות הקבורה כולן משולמות על-ידי המדינה. הדברים נכונים גם לגבי החלקות האזרחיות הפועלות לפי החוק לקבורה אלטרנטיבית ולגבי חלקות קבורה ביישובים קטנים ובקיבוצים. האיסור על גביית כספים ממשפחת הנפטר (לאחר פטירה) הינו גורף והוא חל הן על תשלום עבור חלקת הקבר והן על תשלום עבור אחזקת המקום וטיפוחו.

על אף האמור, במקרים מסוימים מטיל החוק את עלות הקבורה במלואה על המשפחה. כספים אלו משמשים את חברות הקדישא לכיסוי הוצאות הקבורה שאינן ממומנות על ידי הביטוח הלאומי, כגון הכשרת קרקעות הקבורה ופיתוחן, סלילת שבילים, ניקוז, גינון, נקיון, שמירה וביטוח.

• רכישת חלקת קבר בחיים (על פי התעריפים הקבועים בחוק. התעריף שונה ממקום למקום).
• קבורה ב"חלקה חריגה" (חלקה שאושרה מראש על ידי המוסד לביטוח לאומי כחריגה).
• קבורה בבית עלמין סגור (בית עלמין שהוכרז כסגור בשל מיעוט חלקות לקבורה)
• תושב ישראל שנפטר ומשפחתו מעונינת לקברו שלא במקום מגוריו.

הנפטר ולמקום הפטירה, את בית העלמין בו תיערך הקבורה ואת מועד הלוויה. התיאום המוקדם חשוב על מנת שיהיו עובדים פנויים לעסוק במלאכת הקבורה, ולא ייווצר עומס רב מדי על אזור מסוים בבית הקברות. חברת הקדישא תתאם את זמן הלוויה לפי לוח הזמנים שלה, תוך ניסיון מירבי להתחשב בהעדפת בני המשפחה. אם הקבורה נערכת לפני שקיעת השמש (אפילו במספר דקות), נחשב יום הקבורה ליום הראשון של השבעה.

נוהגים לקבור סמוך למועד הפטירה ובמידת האפשר, ביום הפטירה עצמו. ישנן חברות קדישא, בעיקר בירושלים ובצפת, המקפידות על מנהג זה וקוברות אפילו בשעת לילה מאוחרת, על מנת שלא 'להלין את המת' (כלומר, שהמת יעבור לילה בלא קבורה). עם זאת, בקביעת מועד הלוויה, יש לקחת בחשבון את הזמן הנדרש להודיע לאנשים על הפטירה ולאפשר להם להגיע ללוויה. על פי המסורת היהודית, השיקול המרכזי בהחלטה על מועד הקבורה הוא כבוד הנפטר: מצד אחד, כבודו בקבורה מהירה ומצד שני, כבודו בכך שרבים ילווהו בדרכו האחרונה. כמובן, יש להתחשב גם במשפחת הנפטר, ואם יש בן משפחה בדרגה קרובה המצוי בחוץ לארץ - נהוג להמתין לו.

בתי העלמין פועלים בימות החול במשך כל שעות היום ובחלק משעות הלילה ואינם פועלים בשבתות ובחלק מן החגים (ראש השנה, יום הכיפורים, היום הראשון של סוכות, שמחת תורה, הימים הראשון והאחרון של פסח וחג השבועות).

כפי שנהוג לגבי כל ביטוח, אדם שאינו משלם את הפרמיה, אינו זכאי לשירות. לפיכך, יהודי מן התפוצות המבקש להיקבר בישראל ואף ישראלי השוהה בחו"ל זמן רב מבלי לשמור על זכויותיו בביטוח הלאומי אינו זכאי לדמי קבורה. משפחת נפטר לא מבוטח תחויב בתשלום בהתאם לבית הקברות בו היא חפצה לקברו.

אם המשפחה מעדיפה לקבור את יקירה בבית עלמין מסוים או בחלקה מסוימת (לדוגמא, משום ששם קבור קרוב משפחה), וישנן חלופות סבירות אחרות - תשלם המשפחה עבור הקבורה ותמלא טופס הצהרה על הסכמתה לתנאים. הסדר זה חל רק בבית עלמין אשר הוכרז על-ידי הביטוח הלאומי ואושר על-ידי שר הדתות כ'בית עלמין סגור' או בשטחים מוגדרים אשר הוכרו על-ידי הביטוח הלאומי מראש כחלקות חריגות ואינם עולים על 10% מן השטחים לקבורה (כולל החלקות שנרכשו בחיים). תעריף הקבורה אינו מוסדר בחוק, והוא תלוי בחברה קדישא, בלקוח, במקום ובזמן. במקומות מסוימים התפתח נוהג לאמץ את תעריפי רכישת החלקה בחיים גם לתחום זה.

באוגוסט 2001 נקבעו תעריפי מקסימום לרכישת חלקות מראש בבתי העלמין השונים המנוהלים על-ידי חברות הקדישא והמועצות הדתיות. הסכומים נעים בין כ - 3,000 שקלים ביישובים קטנים ועד לכ -11,000 שקלים בערים הגדולות. תעריפים מופחתים נקבעו לרוכשים חלקות קבר ליד בן/בת זוג שנפטרו (80% מן התעריף), ולרוכשים חלקה בשטח המיועד לקבורה רוויה בקומות (75% מן התעריף) או לקבורה זוגית (80% מן התעריף המופחת). תעריפים מוגברים נקבעו לרוכשים חלקת קבר שלא ביישוב מגוריהם (עד 120% מן התעריף, ובירושלים - עד 130%).

במקרים בהם נערכת הקבורה מחוץ לתחום האחריות הגיאוגרפי של החברה קדישא - תשלם המשפחה עבור הוצאות ההובלה הנוספת. אם תבצע זאת החברה קדישא, יחושב התעריף על-פי הוראות הביטוח הלאומי: 317 שקלים עבור 10 הקילומטרים הראשונים שמחוץ לתחום השיפוט ו- 9.64 שקלים עבור כל קילומטר נוסף (החישוב בכיוון אחד, נכון לינואר 2008). במקרים בהם מבצע אמבולנס פרטי את ההעברה, התעריפים תלויים בשוק הפרטי ויש להשוות מחירים. במקרים נדירים תידרשו לשלם עבור העברת הנפטר גם בתוך תחום אחריות החברה ולעתים אף עבור שמירת הגופה בתנאים ובטמפרטורה מתאימים. הליך זה רלוונטי בדרך-כלל כאשר מדובר בפטירה שאירעה בבית או ברחוב, בשעות הערב והלילה, והקבורה נדחתה מעבר ליום הסמוך. כאשר ישנו חשש למוות בלתי טבעי, גופת הנפטר מועברת למכון לרפואה משפטית על-ידי אמבולנס הנמצא בחוזה עם משטרת ישראל והחזרתה למקום הקבורה הינה ללא תשלום.

הוצאות כגון הדפסת מודעות אבל, סידור פרחים, הסעה לציבור המלווים, בניית יסודות למצבה והעמדת מצבה - מוטלות על משפחת הנפטר. שירותים אלו מסופקים על-ידי עסקים פרטיים העוסקים בתחום ומחיריהם תלויים בתחרות בשוק. באתר האינטרנט של עתים ניתן למצוא הפניות ל'שירותי קבורה' אלו וכן טווחי מחירים מקובלים

מידע מן הבטוח הלאומי - ינואר 2008

• אין מימון מן הביטוח הלאומי ישירות עבור מצבה.
• ישנם כספים אחרים שמתקבלים מן הביטוח הלאומי שניתן להשתמש

בהם עבור מצבה:
א. קצבת שארים: מי שזכאי לקצבת שארים (ילד בן פחות מ -18 ואם הוא חייל -עד השחרור, ובן זוג שהיה תלוי כלכלית. בדרך כלל רק אשה), יכול להשתמש בקצבה הזו.

ב. קצבת זקנה אחרונה: אם הנפטר קיבל קצבת זקנה, ולא קיבלו אותה עבור החודש האחרון של חייו, אפשר לתבוע אותה, אפילו אם האדם נפטר בראשון לחודש. לעתים יידרש צו ירושה שמושג מבית המשפט המקומי.

ג. מענק פטירה: ישנו מענק חד פעמי שניתן במקרים מסוימים לתבוע אותו מן הביטוח הלאומי בסניף המקומי.

מי זכאי? את המענק מקבל שאר-בשר מדרגה ראשונה של הנפטר - כלומר בן זוג או ילדים בלבד ולא קרובים נוספים. מתקבל מענק אחד למשפחה גם אם נותרו מספר שארים. כאשר נפטר גבר ואשתו בחיים - תקבל ברוב המקרים את המענק בלי בדיקות של מצבה הכלכלי. כשנפטרת אשה - יקבל בעלה את המענק רק אם עבדה בחייה ושילמה ביטוח לאומי נוסף לביטוח ששילם בעלה, וייתכן שיהיו מבחני הכנסה נוספים.

כאשר שני ההורים נפטרו ונותרו רק ילדים (או ילד אחד), יתקבל המענק רק עבור ילד הקטן מגיל 18 (וחיילים -עד גיל 21).

סכום המענק (נכון לינואר 2008): סכום המענק הוא 7,443 ₪.

בדרך-כלל תדאג החברה קדישא, המטפלת בלוויה ובקבורה להעברת המת אל בית הקברות ללא תשלום נוסף. הדברים אמורים גם כאשר הפטירה אירעה בבית או ברחוב (לאחר שצוות מד"א קבע את המוות והוציא הודעת פטירה) וגם כאשר הועבר הנפטר למרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר לצורך זיהוי או קביעת נסיבות המוות (ואמבולנס הנמצא בחוזה עם משטרת ישראל דואג להעברה ללא תשלום).

במקרים מיוחדים תצטרכו אתם לשכור אמבולנס פרטי להסעת הגופה. אם חולף זמן בטרם נאסף הנפטר - דאגו לקרר את החדר בו הוא מצוי. אם ברצונכם לארגן 'שמירה' על הנפטר בין קרוביכם וידידיכם, בהתאם לתפיסה המסורתית כי אין להשאיר את הנפטר לבדו עד לרגע הקבורה - בררו את הסוגיה מול החברה קדישא.

חברות הקדישא אינן מוסמכות לקבור מתים בלא רשיון קבורה המוצא ללא תשלום על-ידי משרד הבריאות. מטרות הרשיון הינן פיקוח על החברה קדישא, ניהול סטטיסטיקות של גורמי מוות ומניעת התפשטותן של מחלות זיהומיות והידבקותם של הקברנים והמלווים. במרבית המקומות דואגת החברה קדישא להוצאת הרשיון. במקרים אחרים, משרד קבלת החולים בבית החולים מטפל ברשיונות דרך הפקס, ואם הועברה הגופה למרכז הלאומי לרפואה משפטית - דואגים הם לרשיון. עם זאת, בחלק מן המקומות, ובעיקר כאשר הפטירה מתרחשת בלילה או בבית, מוטל התפקיד על המשפחה. במקרה זה, עליכם להגיע אישית (בדרך-כלל אין די בתשדורת פקס) למדור רשיונות קבורה במשרד הבריאות במחוז אליו שייך הנפטר. אם חלפו שעות העבודה והלוויה נערכת באותו יום -היעזרו בחברה קדישא, בחדר מיון של בית החולים או במספר חירום על דלת הסניף. בבואכם אל המשרד, הצטיידו במסמכים הבאים:

• הודעת פטירה מקורית (מסופקת ע"י צוות ביה"ח, ב- 3 עותקים).
• תעודת זהות של הנפטר (לעתים ניתן להסתפק בצילום של התעודה).

• הודעת פטירה מקורית (מסופקת ע"י רופא מד"א שקבע את המוות, ב - 3 עותקים).
• דו"ח מד"א.
• תעודת זהות של הנפטר (לעתים ניתן להסתפק בצילום של התעודה).
• אם נסיבות המוות אינן ברורות - אישור המשטרה על העדר חשד פלילי.

אם הגעתם למדור הרשיונות, בקשו ומלאו גם 'טופס בקשה לתעודת פטירה'. אם לא הסדרתם את תעודת הפטירה בהזדמנות זו, תוכלו לעשות זאת במשרד הפנים גם לאחר הקבורה (הודעת הפטירה שקיבלתם מן הרופא אינה מהווה תעודת פטירה לצרכים רשמיים ומשפטיים, כמו זו המונפקת על ידי משרד הפנים).

• הודעת פטירה מקורית (מסופקת ע"י רופא מד"א שקבע את המוות, ב - 3 עותקים).
• דו"ח מד"א
• תעודת זהות של הנפטר (לעתים ניתן להסתפק בצילום של התעודה).
• אם נסיבות המוות אינן ברורות - אישור המשטרה על העדר חשד פלילי.

דאגו שיישארו בידכם לפחות שני עותקים מקוריים של הודעת הפטירה.