עדכון אחרון: 13:32
29.6.2026
מרכז תפילות פנימי

תפילות לנפטר ולאבלים

נוסחים ומקורות שנשמרים במאגר התוכן של קדישא ומוצגים כאן בלי להפנות את המשפחה לאתר חיצוני. בכל מקום שבו יש הבדלי נוסח או מנהג, הרשומה באדמין נשארת מקור העריכה.

10רשומות תפילה במערכת
6טקסטים מלאים שמורים ב-DB
8שלבי לוויה ואזכרה
לפני פטירה

וידוי שכיב מרע לפני פטירה

נוסח מלא

מסירת מודעה לחולה

הערה: במקורות הקדומים לא הוזכר שהיא נועדה דווקא לחולה, אך כך היא מוצגת בסידורים. יש שכתבו לאומרה דווקא בעשרה.

נוסח א

סידור בית יעקב. המקור: שערי ציון (ושם נמצא גם חלק ההחרמה שנמצא כאן בנוסח ב' (בשינויים קלים).

שִׁמְעוּ רַבּוֹתַי. הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה בִּפְנֵיכֶם, בְּאִם שֶׁיָּבֹא הַשָּׂטָן אוֹ כַּת דִּילֵהּ לְהַסִּית אוֹתִי לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְוֹת יְיָ, הֵן מִצְוֹת עֲשֵׂה הֵן מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, הֵן מִצְוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּרִיתוּת אוֹ מִיתוֹת בֵּית דִּין, אוֹ נְדָרִים אוֹ סְיָגִים, אוֹ עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּבִפְרָט בְּאִם שֶׁיָּבֹא עֵת פְּקֻדָּתִי לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הֻפְקַד אִתִּי, יָסִית וְיַדִּיחַ אוֹתִי, וּמֵחֲמַת אֵימָה וְרַעַד וְטֵרוּף וּבִלְבּוּל דַּעַת אֲנִי מוֹדֶה לוֹ חָלִילָה וְחָלִילָה, הֵן בְּמַחֲשָׁבָה הֵן בְּדִבּוּר אוֹ בְּכָל מַה שֶׁהַפֶּה יוּכַל לְדַבֵּר וָלֵב לַחֲשֹׁב, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, אִם אֵין עוֹשֶׂה כֻּלָּהּ עוֹשֶׂה מְחִיצָה בֵּינוֹ לְבֵין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּכֵן אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה בִּפְנֵיכֶם, שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ דִבּוּר אוֹ מַחֲשָׁבָה בָּטֵל וּמְבֻטָּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וְלֹא יִהְיֶה מַמָּשׁ בְּדִבּוּרִי אוֹ בְמַחְשַׁבְתִּי אוֹ בִרְמִיזָתִי, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאַתָּה אֱמֶת וּמֹשֶׁה עַבְדְּךָ אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְאַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹךָ בְּשׁוּם פָּנִים, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד. בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לָעַד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

והיושבים יענו ויאמרו:
בְּצֵרוּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, קִבַּלְנוּ הַמְּסִירוּת אֲשֶׁר מָסַר (פב"פ) גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, וְכָל מָה שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵהַיּוֹם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּדִבּוּר הֵן בַּמַּחֲשָׁבָה, אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹת הַמַּעֲשֶׂה בְּצֵרוּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלֹא יַעֲשֶׂה (בפב"פ) שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל.

נוסח ב

אוצר התפילות. המקור: קסת יהונתן (פראג תנ"ז. כפה"נ מובסס על השערי ציון, בהרחבת החלק הראשון). מובא גם בשבט מוסר.

באשר ספר מעבר יבק איננו ביד כל אדם, ולפעמים יקרה שירצה למסור מודעה, וביותר בימים הקדושים האלה, לכן הצגתי הנה מודעה זו לחולה, ומיד אחר התרת נדרים, באשר טוב ומסוגל הוא שיתיר נדריו כשיפול למשכב.

שִׁמְעוּ נָא מוֹרַי וְרַבּוֹתַי אֶת אִמְרֵי פִי אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבִי. הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֲשֶׁר קְלִפָּה קָדְמָה לִפְרִי צַדִּיק עֵץ הַחַיִּים, עַל כֵּן מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, כָּל נוֹצָר עֲבוּרוֹ נִבְרָא, תֵּכֶף בָּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא הַשָּׂטָן הוּא מַלְאָךְ הַמָּוֶת, בַּחֲלַקְלַקּוֹת לְשׁוֹנוֹ מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת, מִלִּין לְצַד עִלָּאָה ימַלֵּל, לְהַסִּית אוֹתוֹ לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לְהַמְרוֹת פִּי כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ עָלָה בְּרוּחַ סְעָרָה וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת לַשָּׁמַיִם וְקִטְרֵג עָלָיו, עַד אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו וְעַל כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ מִיתָה. וּמֵאַז וְעַד עַתָּה זֶה דַּרְכּוֹ כָּל הַיָּמִים לְרַבּוֹת הַלֵּילוֹת עַל מִשְׁכָּב סְלִיקוּ רַעְיוֹנָיו וְהִרְהוּרָיו רָעִים לַשָּׁמַיִם, וְיִצְפֹּן לְדָם יְשָׁרִים לְבַלּוֹת לִשְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם לְאַכְזָרִי, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם מֵאִגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָּא. וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֶזְרֵנוּ אֵין בְּיָדֵינוּ לְהִתְחַזֵּק עָלָיו, וְכָל יְמֵי אָדָם בְּצַעַר גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׁא. וְהִנֵּה בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הִמָּצֵא יִמָּצֵא מָקוֹם מוּכָן לְפִרְעוֹן חוֹבוֹת יְשָׁנִים גַּם חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב, שָׁם בְּעַצְמוֹ הוּא אוֹ שְׁלוּחוֹ אוֹ גִּירֵי דִילֵהּ. וְהִנֵּה יָדוּעַ אֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת סַכָּנָה גְּדוֹלָה הֲלֹא הִיא בָּעֵת אֲשֶׁר הוּא סָמוּךְ לִיצִיאַת נִשְׁמַת אָדָם, וְאָז הַזְּמַן יוֹתֵר נָאוּת לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ, הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִתְוַדֶּה עַל עֲוֹנוֹ עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְיִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לַאֲשֶׁר נְתָנוֹ; יֵצֶר רַע לֹא כֵן יְדַמֶּה, הָפַךְ עָלָיו בַּלָּהוֹת, חָלַק מִשֶּׁמֶן חִכּוֹ וְהֵמָּה פְּתִיחוֹת, לְבַלּוֹת שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נַפְשׁוֹ, לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים, וְכָל מְגַמָּתוֹ לְהַפִּילוֹ שַׁחַת. וְהוּא יִמְשֹׁל בְּגוּפוֹ לְעוֹרֵר עָלָיו דִּינֵי דִּינִים קָשִׁים וּמָרִים כְּלַעֲנָה וָרֹאשׁ וּלְשָׁחֲטוֹ בְּסַכִּין פָּגוּם וְלַעֲשׂוֹתוֹ טְרֵפָה, מִלְּבַד שְׁאָר עֳנָשִׁים אֲשֶׁר יִקְצְרוּ כַּמָּה יְרִיעוֹת מֵהָכִיל. וְהִנֵּה מַה גַּם אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, וְאֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּלָה עוֹשֶׂה מְחִיצָה בֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

עַל כֵּן הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן מֵהַיּוֹם וְעַד אַחַר מִיתָה לִמְסֹר נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי לְאֵל רַחוּם וְחַנּוּן, עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וּבִפְנֵיכֶם אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה, וְהִנְנִי מוֹסֵר כָּל הַחֲלָקִים אֲשֶׁר הֵמָּה בִּי מִנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אֲשֶׁר בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָתַן אֵלַי, וְכָל מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵהַיּוֹם וְעַד עוֹלָם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת הֲלֹא הֵמָּה בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, וְלֹא יִהְיֶה מַמָּשׁ בְּדִבּוּרִי וּבִרְמִיזָתִי וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּמַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם. וְהִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם שֶׁתְּצָרְפוּ עִמָּכֶם הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, לְבַטֵּל כָּל מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵהַיּוֹם וְעַד עוֹלָם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, וְלֹא יִהְיֶה מַמָּשׁ בְּדִבּוּרִי אוֹ בְמַחְשַׁבְתִּי לְבַטֵּל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד כְּמֵימְרָא מִמִּצְוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּדָבָר הַיּוֹצֵא מִן הַכְּלָל כֻּלּוֹ, כִּי אֲנִי הִנְנִי מוֹסֵר מֵהַיּוֹם בְּאַהֲבָה גְמוּרָה גּוּפִי נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי לְאֵל יָחִיד וּמְיֻחָד אֲשֶׁר הֶאֱצִיל וּבָרָא וְיָצַר וְעָשָׂה כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל הַבְּרוּאִים. וּבְאִם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל מַחֲשַׁבְתִּי חַס וְשָׁלוֹם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, בְּוַדַּאי הוּא בְּאֹנֶס גָּמוּר וּבְהֶכְרֵחַ גָּדוֹל. וּבְאִם הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית יָבֹא לְקַטְרֵג עָלַי מֵחֲמַת אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה, יִהְיוּ דְבָרָיו כְּאֶפֶס וּכְאַיִן וְלֹא יִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים לִכְלוּם, וְלֹא יַעֲשֶׂה שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל.

גַּם אֲבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ בַּזְּמַן הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִקְרֶה לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, יִהְיֶה בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, וְאוֹתָן הַטִּפּוֹת הֵמָּה חוֹשְׁבִים אוֹתִי לָהֶם לְאָב וְרוֹצִים לֵהָנוֹת מִמִּטָּתִי וּמִמֶּנִּי לְאַחַר מִיתָתִי, בְּאָמְרָם כִּי אַתָּה אָבִינוּ, בְּכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם תְּפִלָּה [נ"א: מְחִילָה], שֶׁתַּעַזְרוּנִי לְבַקֵּשׁ אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַכְנִיס לִקְדֻשָּׁה כָּל אוֹתָן הַטִּפּוֹת שֶׁיָצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה, הֵן בְּאֹנֶס הֵן בְּרָצוֹן, הֵן בְּשׁוֹגֵג הֵן בְּמֵזִיד, הֵן עֵר אוֹ יָשֵׁן, עַל יְדֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק חַיִל בָּלַע וַיְקִאֱנּוּ(איוב כ טז) בְּשִׁלּוּב שֵׁם הֲוָיָ"ה בְּנִקּוּד שׁוּרֵק (יֻחֻהֻוֻבֻּוֻהֻ). (וְגַם אֲנִי מְקַבֵּל לִפְנֵיכֶם אִם יִגְזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי חַיִּים, וִיהֵא בִי כֹחַ לְעַנּוֹת אֶת נַפְשִׁי לִגְמֹר הַתִּקּוּנִים כְּפִי מִסְפָּר הַנִּמְצָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבְשַׁאֲרֵי כִּתְבֵי הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, אֲזַי אֶעֱשֶׂה בְלִי נֶדֶר אוֹתָן הַתִּקּוּנִים כְּפִי כֹחִי, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדִי לַהֲמִיתָם וּלְהַשְׁלִיכָם בִּמְצוּלוֹת יָם. אָמְנָם מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם הַמָּוֶת וּשְׁאָר אוֹנְסֵי דִּשְׁכִיחֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּי כֹחַ לְעַנּוֹת נַפְשִׁי לִגְמֹר הַתִּקּוּנִים לֶעָוֹן הַזֶּה, מִפְּנֵי זֶה עַתָּה בָּאתִי) וְהִנְנִי מַחֲרִים וּמְנַדֶּה אוֹתָן הַטִּפּוֹת וְנִגְעֵי בְנֵי אָדָם הַנּוֹלָדִים מֵאוֹתָן הַטִּפּוֹת בִּכְלָל, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בִי אוֹ בְמִטָּתִי אוֹ בִבְגָדַי, וְשֶׁלֹּא יְלַוּוּ אוֹתִי לְקִבְרִי. וְאַתֶּם גַּם אַתֶּם תְּצָרְפוּ עִמָּכֶם הַשְּׁכִינָה וְתַחֲרִימוּ אוֹתָם בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לֵילֵךְ אַחַר מִטָּתִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִגַּע בִּבְגָדַי אוֹ בְגוּפִי.

והבית-דין היושבים שם עונים ואומרים זה:
בְּצֵרוּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה אֲשֶׁר מוֹסֵר (פלוני בר פלונית) גּוּפוֹ נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה מֵהַיּוֹם וְעַד עוֹלָם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, הֵן בְּמַעֲשֶׂה, הֵן בַּדִּבּוּר הֵן בְּמַחֲשָׁבָה, אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַדִּבּוּר אוֹ הַמַּחֲשָׁבָה בְּצֵרוּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלֹא יַעֲשׂוּ (בפלוני בר פלונית) שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל.

גַּם מַחֲרִימִים אֲנַחְנוּ בֵּית דִּין בְּצֵרוּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כָּל טִפּוֹת זֶרַע שֶׁיָּצְאוּ (מפלוני בר פלונית) לְבַטָּלָה מֵעוֹלָם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, גַּם אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ בְּגִלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים, וְגַם אֲשֶׁר יָצָא מִמֶּנּוּ לְבַטָּלָה בְּאֹנֶס מֵהַיּוֹם עַד אַחַר מוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ (בפלוני בר פלונית), הֵן בּוֹ בְעַצְמוֹ אוֹ בְגוּפוֹ, הֵן בִּבְגָדָיו הֵן בְּמִטָּתוֹ, וְלֹא יְלַוּוּ אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ לְקִבְרוֹ, וְצִדְקוֹ יְהַלֵּךְ לְפָנָיו וּכְבוֹד יְיָ יַאַסְפֶנּוּ, וְיָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם.

וידוי שכיב מרע לרמב"ן

אוצר התפילות. המקור: חכמת אדם כלל קנא. מבוסס על הנוסח שהביא רבינו ירוחם בשם הרמב"ן, בשינוי חלקו השני, ועל דברי רמ"ע מפאנו ביונת אלם פ"ט, וכפה"נ גם על תפילה מספר חמדת ימים להוצאת ס"ת של מנחה ביו"כ.

יעשה צוואה ויבקש מחילה לכל מי שחטא, ויבקש מרבים שיעזרוהו בתפלה, ויעשה תשובה שלימה, דהיינו שיגמור בלבו שלא לשוב עוד לעשות מכל מה שעשה, ויטול ידיו (ויברך על נטילת ידים, כ"כ רי"ו נתיב כ"ח וצ"ע), ויתעטף בציצית ויאמר:

יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֶמֶת, וּמֹשֶׁה נְבִיאוֹ אֱמֶת, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

ויקרא "אשרי יושבי" וכו' עד סוף המזמור, ומזמור "תפלה לדוד" וכו' מזמור פו, ומזמור ד "למנצח לדוד בקראי ענני", ומזמור קכא "אשא עיני" וכו', ואח"כ וידוי שכיב מרע, וזו נוסחתו:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עֹשֶׂה חֶסֶד וּמִשְׁפָּט בָּאָרֶץ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, שֶׁרְפוּאָתִי בְיָדְךָ וּמִיתָתִי בְיָדְךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתִּרְפָּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, כִּי אַתָּה אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן. וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲוֹנַי וּפְשָׁעַי, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. וְתֶן חֶלְקִי בְּתוֹרָתְךָ וּבְגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וַאֲנִי מוֹדֶה וּמַאֲמִין שֶׁהָאֵל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בָּרָא כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהֶאֱצִיל וּבָרָא וְיָצַר וְעָשָׂה, וְהוּא הַמַּשְׁגִּיחַ לְבַדּוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת לְכָל הָעוֹלָמוֹת בִּלְתִּי הַשְׁגָּחָתוֹ. וּמֵאַהֲבָתוֹ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בָּחַר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ אֲשֶׁר הִיא נִצְחִית וְקַיֶּמֶת, עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְעַל יָדוֹ נָתַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהִיא תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ, וְגַם מָסַר לוֹ בְּעַל פֶּה פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה וְהִיא הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁזֶּה מָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וּמַאֲמִין שֶׁדִּבֶּר עִם נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם סִפְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁיָּבִיא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ כַּאֲשֶׁר נִהְיֶה רְאוּיִם לְפָנָיו לְגָאֳלֵנוּ, וְשֶׁיְּחַיֶּה הַמֵּתִים.

וכשהשעה דחוקה יזקוף אצבעותיו למעלה ויאמר:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי הַמִּיתָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה כּוֹלֶלֶת כָּל הַמִּצְוֹת וְתִקּוּן כָּל הַלָּאוִין שֶׁכֻּלָּן נִתָּקִין לַעֲשֵׂה, לְהַעֲבִיר מַחֲשֶׁבֶת יֵצֶר הָרָע אֲשֶׁר חָפֵץ לְהַדִּיחַ נִשְׁמָתִי מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וְהִנְנִי מוֹסֵר גּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי עַל יִחוּד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל (עי' יונת אלם פ"ט), וְזַכֵּנִי לְיַחֵד שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְחִבָּה יְתֵרָה, לְסַלְּקָא יְקָרָךְ מִתַּתָּא לְעֵלָּא לַאֲתַר דְּשַׁקְיוּ דְּעַמִּיקָא דְּבֵירָא נָגֵד וְנָפֵק, וְתִהְיֶה מְסִירַת נַפְשִׁי בְּסוֹד מַיִן נֻקְבִּין לְיַחֲדָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים, וּלְבָתַר לְאַמְשָׁכָא מֵעֵלָּא לְתַתָּא מֵהַהוּא שַׁקְיוּ דְּנַחֲלָא לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא עַד דַּרְגָּא בַתְרָא וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃(דברים לב ג) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם מְנוּחָתִי.

ויכוין בשם יתעלה ובמעמד הר סיני, ויאמר "שמע ישראל" כו' בשכמל"ו. ולפי צחות החולה כן יאריך בדברי וידוי ותחנונים. ויאמר "עלינו לשבח" עד "על כן נקוה לך", ו"אמת ויציב" עד "עזרת".

סדר הוידוי לחולה בקצרה

סידור בית יעקב

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁרְפוּאָתִי בְּיָדְךָ וּמִיתָתִי בְּיָדְךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתִּרְפָּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. וְתֵן חֶלְקִי בְּגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים.

מקור: ויקיטקסט: סידור/נוסח אשכנז/וידוי שכיב מרערישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0נשמר במערכת עם כתובת מקור במטא-דאטה.
אבלות ומניין

קדיש יתום

נוסח מלא


נוסח ספרד

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב [נוסח טשרנוביל: וִיקַרֵב קֵץ] מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵֽילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכׇּל) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים טוֹבִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

נוסח אשכנז

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר״א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵֽילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵֽילָא מִכׇּל ויש אומרים: לְעֵֽילָא מִכׇּל) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים עָלֵינו וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

נוסח עדות המזרח

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵֽילָא מִן כׇּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

נוסח בלדי

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלוֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ(ועונים: אמן) וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵֽילָא לְעֵֽילָא מִכׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְסִייַּעְתָּא וּפוּרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְחַיִים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

נוסח מרוקו

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵֽילָא מִן כׇּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)


הנוסחים משולבים:

קדיש יום על מיתת אב ואם אותו אומרים במשך כל השנה וכן כל שנה בשבוע ויום הפטירה. ויש בו תועלת גדולה לנפטר, שמצילו מגיהנום ומכניסו לגן עדן, ומעלהו ממדרגה למדרגה.

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ נוסח אשכנז: (גרסת הגר״א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא נוסח אשכנז: כִּרְעוּתֵהּ, כל השאר: כִרְעוּתֵהּ, נוסח תימן בלדי: וְיִמְלוֹךְ כל השאר: וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ נוסח ספרד: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב [נוסח טשרנוביל: וִיקַרֵב קֵץ] מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
נוסח עדות המזרח: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
נוסח תימן בלדי: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן נוסח תימן בלדי: וּבְחַיֵּיהוֹן כל השאר: וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא נוסח עדות המזרח:  עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ נוסח תימן בלדי: (ועונים: אמן) וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם נוסח תימן בלדי: וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא, כל השאר: וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: נוסח אשכנזים: בְּרִיךְ הוּא) כל השאר: אמן)
לְעֵֽילָא נוסח אשכנז: (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵֽילָא מִכׇּל ויש אומרים: לְעֵֽילָא מִכׇּל) מִן כׇּל נוסח ספרד: (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכׇּל) מִן כׇּל נוסח עדות המזרח: מִן כׇּל נוסח תימן בלדי: לְעֵֽילָא מִכׇּל בִּרְכָתָא נוסח עדות המזרח: שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא כל השאר: וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא נוסח אשכנז: וְחַיִּים עָלֵינו וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל נוסח ספרד: וְחַיִּים טוֹבִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל נוסח עדות המזרח: חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל נוסח תימן בלדי: וְסִייַּעְתָּא וּפוּרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְחַיִים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא נוסח עדות המזרח: בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל נוסח עדות המזרח: כָּל־עַמּוֹ כל השאר: כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

מקור: ויקיטקסט: קדיש יתוםרישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0נשמר במערכת עם כתובת מקור במטא-דאטה.
לוויה וקבורה

צידוק הדין

נוסח מלא

הלוויה

דיין האמת

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת.

תפלה קודם טהרת המת

[אוצר התפילות]

בעת שמזמינים עצמן לטהרו, טוב שהגדול שבהם יאמר עליו תפלה זו, ויכוין לעורר הרחמים (מעבר יבוק).

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חֲמֹל עַל (פלוני בן פלונית) הַמֵּת הַלָּז, שֶׁהוּא בֶּן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ, וְתָנוּחַ נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ עִם הַצַּדִּיקִים. כִּי אַתָּה מְחַיֶּה הַמֵּתִים וּמֵמִית חַיִּים. בָּרוּךְ אַתָּה מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת מִמֵּתֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּתַחֲנוּנִים.

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּסַבֵּב מַלְאֲכֵי רַחֲמִים לִפְנֵי הַמֵּת שֶׁהוּא עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ. וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מַשְׂכִּיל אֶל דַּל, מַלְּטֵהוּ מִכָּל צָרָה וּמִיּוֹם רָעָה וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. בָּרוּךְ אַתָּה גְּדֹל הַחֶסֶד וּבַעַל הָרַחֲמִים.

בָּרוּךְ אַתָּה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו לַעֲבָדָיו וּלְיִרְאֵי שְׁמוֹ.

בָּרוּךְ פּוֹדֶה עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִמִּינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בְּרַחֲמִים.

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּזְכֹּר לוֹ זְכוּת בְּרִית קֹדֶשׁ שֶׁבִּבְשָׂרוֹ, וְיִהְיֶה פִּדְיוֹן לוֹ מִשְּׂרֵפַת גֵּיהִנֹּם, וְתַחְלִיצֵהוּ. בָּרוּךְ אַתָּה כּוֹרֵת הַבְּרִית בְּרַחֲמִים.

הַסְתֵּר וְהַעֲלֵם פִּשְׁעֵי הַמֵּת הַזֶּה עַבְדֶּךָ, מִשְּׂרֵפַת אֵשׁ תַּחְלִיצֵהוּ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ טוֹב וְסַלָּח לְכָל קוֹרְאֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה בְּרַחֲמִים.

עִם רַגְלֵי צַדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן יִדְרֹךְ, כִּי מְקוֹם יְשָׁרִים הוּא, רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר. בָּרוּךְ אַתָּה הַנּוֹתֵן רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרֹב תַּחֲנוּנִים לְמֵתֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

ברכה על ראיית קברי ישראל

מי שבא לבית העלמין ולא היה שם 30 יום, אומר ברכה זו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בַּדִּין, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

ויש שאין אומרים "אתה גיבור" עד לאחר הקבורה.

צידוק הדין

לאחר סתימת הגולל אומרים:

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.(דברים לב ד)

הַצּוּר תָּמִים בְּכָל פֹּעַל, מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעָל. הַשַּׁלִּיט בְּמַטָּה וּבְמַעַל, מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.

הַצּוּר תָּמִים בְּכָל מַעֲשֶׂה, מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. הָאוֹמֵר וְעֹשֶׂה, חֶסֶד חִנָּם לָנוּ תַעֲשֶׂה. וּבִזְכוּת הַנֶּעֱקַד כְּשֶׂה, הַקְשִיבָה וַעֲשֵׂה.

צַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו הַצּוּר תָּמִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, חֲמָל נָא וְחוּס נָא עַל אָבוֹת וּבָנִים, כִּי לְךָ אָדוֹן הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים.

צַדִּיק אַתָּה יְיָ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ פִּקְדוֹן כָּל רוּחוֹת, חָלִילָה לְּךָ זִכְרוֹנֵנוּ לִמְחוֹת, וְיִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ בְּרַחֲמִים עָלֵינוּ פְקוּחוֹת, כִּי לְךָ אָדוֹן הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

אָדָם אִם בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה, אוֹ אֶלֶף שָׁנִים יִחְיֶה, מַה יִּתְרוֹן לוֹ, כְּלֹא הָיָה יִהְיֶה, בָּרוּך דַּיַּן הָאֱמֶת, מֵמִית וּמְחַיֶּה.

בָּרוּךְ הוּא כִּי אֱמֶת דִּינוֹ, וּמְשׁוֹטֵט הַכֹּל בְּעֵינוֹ, וּמְשַׁלֵּם לְאָדָם חֶשְׁבּוֹנוֹ וְדִינוֹ, וְהַכֹּל לִשְׁמוֹ הוֹדָיָה יִתֵּנוּ.

יָדַעְנוּ יְיָ כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ וְתִזְכֶּה בְּשָׁפְטֶךָ, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת שָׁפְטֶךָ, צַדִּיק אַתָּה יְיָ וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ.

דַּיַּן אֱמֶת, שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, שֶׁכָּל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת.

נֶפֶשׁ כָּל חַי בְּיָדֶךָ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינְךָ וְיָדֶךָ, רַחֵם עַל פְּלֵיטַת צֹאן יָדֶךָ, ותֹאמַר לַמַּלְאָךָ הֶרֶף יָדֶךָ.

גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם, לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו:(ירמיהו לב יט)

לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלא עַוְלָתָה בּוֹ:(תהלים צב טז)

יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח, יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ.(איוב א כא)

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ:(תהלים עח לח)

ביום שאין אומרים בו תחנון, אין אומרים בו צידוק הדין, ובמקום זה אומרים:

מִכְתָּם לְדָוִד, שׇמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃(תהלים טז)

קדיש אחר הקבורה

ביום שאין אומרים בו תחנון, אומרים קדיש ללא התוספת.

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן) בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחֲיָאָה מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יָתְהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלֵהּ בְּגַוַּהּ, וּלְמֶעְקַר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מִן אַרְעָא, וְלַאֲתָבָא פֻּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵהּ. וְיַמְלִיךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא בעשי"ת: וּלְעֵלָּא מִכָּל מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. 

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בעשי"ת: הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

נחום אבלים

הַמָּקוֹם יְנַחֵם אֶתְכֶם בְּתוֹךְ שְׁאָר אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם [וְלֹא תוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד].

יציאה מבית הקברות

תולשים עשבים וזורקים לאחוריהם ואומרים:
וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ:(תהלים עב טז)
ואין עושים כן ביום שאין אומרים בו תחנון.

אחר היציאה מבית הקברות נוטלים ידים ואומרים:
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְיִ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר:(ישעיהו כח ח)

הספד

לפני הספד אומרים:

יְיָ מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ:(תהלים קמד ג)
אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר:(תהלים קמד ד)
בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ:(תהלים צ ו)
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה:(תהלים צ יב)
שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם:(תהלים לז לז)
אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה:(תהלים מט טז)
כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם:(תהלים עג כו)
וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ:(קהלת יב ז)

מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים:(תהלים כג)

מקור: ויקיטקסט: סידור/נוסח אשכנז/צידוק הדיןרישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0נשמר במערכת עם כתובת מקור במטא-דאטה.
אזכרה

יזכור והזכרת נשמות

נוסח מלא

הזכרת נשמות

יזכור

נהוג להכריז יִזְכּוֹר, כדי שאלו שיש להם אב ואם יצאו מבית הכנסת (גשר החיים).

מי שאין לו אב יאמר זה:
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי שם בֶּן שם האב שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ. בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

מי שאין לו אם יאמר זה:
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי שם בַּת שם האב שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָהּ. בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

בעבור קרוב אחר:
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת [אָבִי זְקֵנִי / דּוֹדִי / אָחִי / בְּנִי / בַּעֲלִי] שם בֶּן שם האב שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ. בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

בעבור קרובה אחרת:
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת [אִמִּי זְקֶנְתִּי / דּוֹדָתִי / אֲחוֹתִי / בִּתִּי / אִשְׁתִּי] שם בַּת שם האב שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָהּ. בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

בעבור כמה קרובים:
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי וְאִמִּי זְקֵנַי וּזְקֵנוֹתַי, דּוֹדַי וְדוֹדוֹתַי, אַחַי וְאַחְיוֹתַי, בֵּין מִצַּד אָבִי וּבֵין מִצַּד אִמִּי, שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתָם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

בעבור הנהרגים על קידוש השם:
יִזְכֹּר אֱלֹהִים [נִשְׁמַת שם בֶּן/בַּת שם האב וְ]נִשְׁמַת כָּל קְרוֹבַי וּקְרוֹבוֹתַי, הֵן מִצַּד אָבִי וְהֵן מִצַּד אִמִּי, וְכָל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּמְתוּ הֵן שֶׁנֶּהֶרְגוּ הֵן שֶׁנִּשְׁחֲטוּ וְשֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּטְבְּעוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

אל מלא רחמים

לזכר:
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת שם בֶּן שם האב שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.

לנקבה:
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת שם בַּת שם האב שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ, יְיָ הוּא נַחֲלָתָהּ, וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ, וְנֹאמַר אָמֵן.

מי שברך

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת שם בֶּן שם האב בַּעֲבוּר שֶׁנָּדַב צְדָקָה בְּעַד הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהִזְכִּיר הַיּוֹם, לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד [בג' רגלים: הָרֶגֶל ביו"כ: וְלִכְבוֹד יוֹם הַדִּין]. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, [ביו"כ: וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו, [בג' רגלים: וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו. וְנֹאמַר אָמֵן.

אב הרחמים

אַב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים, קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם, וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:(דברים לב מג) וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי, וַייָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן׃(יואל ד כא) וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגֹּיִים לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃(תהלים עט י) וְאוֹמֵר: כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃(תהלים ט יג) וְאוֹמֵר: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה: מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ׃(תהלים קי ו-ז)

מקור: ויקיטקסט: סידור/נוסח אשכנז/הזכרת נשמותרישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0נשמר במערכת עם כתובת מקור במטא-דאטה.
בית האבל

ברכת המזון בבית האבל

נוסח מלא
הנוסח דלהלן כפי המובא בתלמוד ובשולחן ערוך ונמצא בסידור עבודת ישראל. ויש שלא נהגו לשנות בבית האבל מהנוסח הרגיל וכן כתב באר הגולה שם.
בשבת אומרים נוסח זה כאשר אוכלים האבלים לבדם, אבל לא בפני אחרים.

הכנות וזימון

ביום שאומרים בו תחנון:
תהלים קלז
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַֽׁבְנוּ גַּם בָּכִֽינוּ בְּזׇכְרֵֽנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִֽינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלֽוּנוּ שׁוֹבֵֽינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵֽינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָֽנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵֽכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַֽיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַֽיִךְ אֶל הַסָּֽלַע׃

ביום שאין אומרים בו תחנון:
תהלים קכו
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃

[תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃(תהלים קמה כא)
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ׃(תהלים קטו יח)
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:(תהלים קיח א)
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃(תהלים קו ב)]
נוהגים לתת לאחד מהאבלים לברך.

שלשה שאכלו כאחד חייבים לזמן. המברך על הכוס יגביה אותו טפח מעל השלחן.

המזמן: רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! [או: רַבּוֹתַי, מִיר װֶעלְן בֶּענְטְשְׁן!]

המסובים והמזמן: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃(תהלים קיג ב) הַמְזַמֵּן אוֹמֵר:
בִּרְשׁוּת (כֹּהֵן/כֹּהֲנִים/מֹר מוֹרֵֽנוּ הָרַב/אָבִי מוֹרִי/רַב בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה/מָרָנָן וְרַבָּנָן וְ)רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ [בעשרה: אֱלֹהֵינוּ] מְנַחֵם אֲבֵלִים שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

הַמְסֻבִּים עוֹנִים וְהַמְזַמֵּן חוֹזֵר:
בָּרוּךְ [בעשרה: אֱלֹהֵינוּ] מְנַחֵם אֲבֵלִים שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.

מי שלא אכל אומר: בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.

[יש אומרים: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.]

ברכת הזן

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.(תהלים קלו כה) וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא [אֵל] זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

ברכת הארץ

נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה.

בחנוכה
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
בפורים
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.(מתוך אסתר ג יג) וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ:(דברים ח י) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

ברכת בונה ירושלים

רַחֵם [נ"א: רַחֶם נָא] יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵֽינוּ, אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ וְכַלְכְּלֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה מִכׇּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

בשבת

רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ לִשְׁבׇּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִֽיחַ לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶֽךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַֽעַל הַנֶּחָמוֹת.}}

בראש חודש
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. זׇכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.

נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַֽיִם, וְאֶת הָאֲבֵלִים הַמִּתְאַבְּלִים בָּאֵֽבֶל הַזֶּה. נַחֲמֵם מֵאֶבְלָם וְשַׂמְּחֵם מִיגוֹנָם, כָּאָמוּר: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלַ͏יִם תְּנֻחָמוּ:(ישעיהו סו יג). בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְנַחֵם צִיּוֹן בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלָֽיִם. אָמֵן. כאן יש לענות "אמן" אפילו אחר ברכת עצמו.

ברכות למי ששכח "רצה" או "יעלה ויבא"

שכח "רצה" או "יעלה ויבא", ונזכר לפני שהתחיל ברכה רביעית, מוסיף כאן ברכה.

השוכח "רצה":
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

השוכח "יעלה ויבוא" בראש חודש:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן.

השוכח "רצה" ו"יעלה ויבוא":
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית, וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְזִכָּרוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.


ברכת הטוב והמיטיב

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גֹּאֲלֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, הַמֶּֽלֶךְ הַחַי, הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, אֵל אֱמֶת, דַּיָּן אֱמֶת, שֹׁפֵט צֶֽדֶק, (וְלֹקֵֽחַ נְפָשׁוֹת בַּמִּשְׁפָּט), וְשַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, כִּי כׇל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. וַאֲנַחְנוּ עַמּוֹ וַעֲבָדָיו, וְעַל הַכֹּל אַנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבׇרְכוֹ. גֹּדֶר פְּרָצוֹת בְּיִשְׂרָאֵל הוּא יִגְדֹּר אֶת הַפִּרְצָה הַזֹּאת מֵעָלֵֽינוּ [אם אחר מברך: וּמֵעַל הָאָבֵל (הָאֲבֵלִים) הַזֵּה (הָאֵלוּ)] לְחַיּיִם וּלְשָׁלוֹם, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים, וְכׇל טוֹב; וּמִכׇּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ [נ״א: וּמִכׇּל טוֹב אַל יְחַסְּרֵֽנוּ].

הרחמן

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ [לָעַד וּ]לְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֻלֵּֽנוּ [נ"א: עֹל גָּלֻיּוֹת] מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵֽנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו [או: שֻׁלְחָנוֹת אֵֽלּוּ שֶׁאָכַֽלְנוּ עֲלֵיהֶם].

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

ברכת האורח

אומר את ששייך אליו מתוך הקטעים דלהלן (וכן יש לשנות ללשון יחיד או נקבה כפי הצורך). יש מוסיפים את נוסח ה"יהי רצון" שבגמרא.

אוֹתָֽנוּ (בְּנֵי בְרִית) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָֽנוּ, (וְאֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן,) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב "בַּכֹּל", "מִכֹּל", "כֹּל",(בראשית כד א, שם כז לג, שם לג יא) כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: "אָמֵן".

בסעודה משותפת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם.

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ [עָלָיו / עֲלֵיהֶם וְ]עָלֵֽינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

בשבת, חג או ראש חודש

בשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

בראש חודש: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.


יש מוסיפים:

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵֽנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵֽנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵֽינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַֽיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מַגְדִּיל [ביום שיש בו מוסף ובמלווה מלכה: מִגְדּוֹל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:(תהלים יח נא, ש"ב כב נא)

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו(איוב כה ב) הוּא יַעֲשֶׂה שָלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ: "אָמֵן".

פסוקים לסיום

יש שנהגו לומר פסוקים אלו בקול נמוך חוץ מהאחרון:
יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב׃(תהלים לד י-יא)
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃(תהלים קו א ועוד)
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃(תהלים קמה טז)
בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃(ירמיהו יז ז)
נַֽעַר הָיִֽיתִי גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּֽיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם:(תהלים לז כה)
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:(תהלים כט יא)

[הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶֽךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק:(תהלים נה כג)]

המברך על הכוס יגביה אותו טפח מעל השלחן ויברך עליו ברכת היין.

מקור: ויקיטקסט: סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון בבית האבלרישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0נשמר במערכת עם כתובת מקור במטא-דאטה.
בית העלמין

תהילים לבית העלמין

נוסח מלא

תהלים ליום השנה

הליכה לבית העלמין

מי שבא לבית העלמין ולא היה שם 30 יום, אומר ברכה זו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בַּדִּין, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

פרק לג

רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃ הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ׃ שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃ כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה׃ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃ בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׃ כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת׃ יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל׃ כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃ יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃ עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃ אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ׃ מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם׃ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם׃ אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ׃ שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט׃ הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב׃ נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃ כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃

פרק טז

מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

פרק יז

תְּפִלָּה לְדָוִד, שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי, בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃ מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃ בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה, צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא, זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׃ לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ׃ תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי׃ אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל, הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי׃ הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים, מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ׃ שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃ מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי, אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי׃ חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ, פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת׃ אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ, עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ׃ דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים׃ קוּמָה יְיָ, קַדְּמָה פָנָיו, הַכְרִיעֵהוּ, פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ׃ מִמְתִים יָדְךָ יְיָ, מִמְתִים מֵחֶלֶד, חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם׃ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ׃

פרק עב

לִשְׁלֹמֹה,  אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ׃ יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק, וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט׃ יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם, וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה׃ יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם, יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן, וִידַכֵּא עוֹשֵׁק׃ יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ, וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים׃ יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז, כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ׃ יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ׃ וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ׃ לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים, וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ׃ מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ, מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ׃ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים, כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ׃ כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ׃ יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן, וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ׃ מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם, וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו׃ וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד, כָּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּ׃ יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים, יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ, וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ׃ יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ, כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃ כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי׃

פרק צא

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃ עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃ יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃

פרק קד

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּ־יָהּ׃

פרק קל

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ | יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃

פרק קיט

קוראים את אותיות שם הנפטר, ואחר כך אותיות נשמה.

א

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ׃ אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו, בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ׃ אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה, בִּדְרָכָיו הָלָכוּ׃ אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד׃ אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ׃ אָז לֹא אֵבוֹשׁ, בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ׃ אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר, אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד׃

ב

בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ, לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ׃ בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ, אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ׃ בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַּׂשְׂתִּי, כְּעַל כָּל הוֹן׃ בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ׃ בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע, לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ׃

ג

גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה, וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ׃ גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׃ גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ, אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ׃ גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה, אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת׃ גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז, כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי׃ גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ, עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ׃ גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אַנְשֵׁי עֲצָתִי׃

ד

דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי, חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ׃ דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי, וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ׃ דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה, קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ׃ דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי, וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי׃ דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי׃ דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ, יְיָ אַל תְּבִישֵׁנִי׃ דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃

ה

הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב׃ הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב׃ הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי׃ הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, וְאַל אֶל בָּצַע׃ הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי׃ הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ, אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ׃ הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים׃ הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי׃

ו

וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְיָ, תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ׃ וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר, כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ׃ וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי׃ וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד׃ וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה, כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ׃ וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי׃ וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי, וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ׃

ז

זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃ זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי׃ זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי׃ זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם, יְיָ, וָאֶתְנֶחָם׃ זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ׃ זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי׃ זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְיָ, וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ׃ זֹאת הָיְתָה לִּי, כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃

ח

חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי, לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ׃ חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב, חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ׃ חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי, וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ׃ חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי, לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ׃ חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ, וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ׃ חַסְדְּךָ יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ, חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃

ט

טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ, יְיָ, כִּדְבָרֶךָ׃ טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי׃ טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג, וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי׃ טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ׃ טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי׃ טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ׃ טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃

י

יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי, הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ׃ יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ, כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ יָדַעְתִּי יְיָ כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי׃ יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי, כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ׃ יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי, אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ׃ יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ׃ יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃

כ

כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ, לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי׃ כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ, מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט׃ כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת, אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ׃ כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי׃ כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ, וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ׃ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ׃

ל

לְעוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃ לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד׃ לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃ לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי׃ לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי׃ לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי, עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן׃ לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד׃

מ

מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי׃ מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי׃ מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי׃ מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ׃ מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי׃ מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ, מִדְּבַשׁ לְפִי׃ מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר׃

נ

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי׃ נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה, לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד, יְיָ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ׃ נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְיָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי, וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי׃ נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה׃ נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ, לְעוֹלָם עֵקֶב׃

ס

סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי, וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים, וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי׃ סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה, וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי׃ סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד׃ סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם׃ סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ׃ סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי׃

ע

עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי׃ עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים׃ עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ׃ עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃ עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי, וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ׃ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ׃ עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז׃ עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי, כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי׃

פ

פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ, עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי׃ פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מֵבִין פְּתָיִים׃ פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה, כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃ פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃ פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם, וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ׃ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ׃ פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי, עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ׃

צ

צַדִּיק אַתָּה יְיָ, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ׃ צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, וֶאֱמוּנָה מְאֹד׃ צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי, כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי׃ צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ׃ צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה, פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃ צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי, מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה׃

ק

קָרָאתִי בְכָל לֵב, עֲנֵנִי יְיָ, חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה׃ קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ׃ קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ׃ קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ, יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי׃ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה, מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ׃ קָרוֹב אַתָּה יְיָ, וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת׃ קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם׃

ר

רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי, כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי, לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי׃ רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה, כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ׃ רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃ רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי, מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי׃ רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה, אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ׃ רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי, יְיָ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי׃ רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ׃

ש

שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם, וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי׃ שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃ שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה, תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃ שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ, וָאֹהֲבֵם מְאֹד׃ שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ, כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ׃

ת

תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃ תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי׃ תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ, כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק׃ תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי׃ תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ, וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי׃ תָּעִיתִי, כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃

אותיות נשמה

נ

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי׃ נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה, לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד, יְיָ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ׃ נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְיָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי, וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי׃ נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה׃ נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ, לְעוֹלָם עֵקֶב׃

ש

שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם, וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי׃ שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃ שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה, תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃ שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ, וָאֹהֲבֵם מְאֹד׃ שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ, כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ׃

מ

מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי׃ מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי׃ מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי׃ מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ׃ מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי׃ מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ, מִדְּבַשׁ לְפִי׃ מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר׃

ה

הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב׃ הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב׃ הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי׃ הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, וְאַל אֶל בָּצַע׃ הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי׃ הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ, אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ׃ הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים׃ הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי׃

תפילה על נפטר

אָנָּא יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, יִהְיֶה נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ בַּעֲבוּר נִשְׁמַת שם בֶּן שם האב, וּגְמֹל נָא עִמָּהּ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לִפְתֹּחַ לָהּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶד וְשַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן, וּתְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה, וּשְׁלַח לָהּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים לְהוֹלִיכָהּ וּלְהוֹשִׁיבָהּ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים, אֵצֶל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת, חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתֶךָ, לְהַשְׂבִּיעָהּ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בַּקֶבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה, בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֹלֵךְ נְכֹחוֹ.(ישעיהו נז ב) וּכְתִיב: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.(תהלים קמט ה) וּכְתִיב: אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.(משלי ג כד). וְתִשְׁמֹר אוֹתוֹ מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְתִסְלַח וְתִמְחֹל לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.(קהלת ז כ) וּזְכֹר לוֹ זְכֻיּוֹתָיו וְצִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְתַשְׁפִּיעַ לוֹ מִנִּשְׁמָתוֹ לְדַשֵּׁן עַצְמוֹתָיו בַּקֶּבֶר מֵרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, דִּכְתִיב: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ.(תהלים לא כ) וּכְתִיב: שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.(תהלים לד כא) וְיִשְׁכֹּן בֶּטַח בָּדָד וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה, וְאַל יִרְאֶה פְּנֵי גֵיהִנֹּם. וְנִשְׁמָתוֹ תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וּלְהַחֲיוֹתוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. אָמֵן.

תפילה על נפטרת

אָנָּא יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, יִהְיוּ נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ בַּעֲבוּר נִשְׁמַת שם בַּת שם האב, וּגְמֹל נָא עִמָּהּ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לִפְתֹּחַ לָהּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶד וְשַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן, וּתְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה, וּשְׁלַח לָהּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים לְהוֹלִיכָהּ וּלְהוֹשִׁיבָהּ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים, אֵצֶל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת, חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתֶךָ, לְהַשְׂבִּיעָהּ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בַּקֶבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה, בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֹלֵךְ נְכֹחוֹ.(ישעיהו נז ב) וּכְתִיב: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.(תהלים קמט ה) וּכְתִיב: אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.(משלי ג כד) וְתִשְׁמֹר אוֹתָהּ מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְתִסְלַח וְתִמְחֹל לָהּ עַל כָּל פְּשָׁעֶיהָ, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.(קהלת ז כ) וּזְכֹר לָהּ זְכֻיּוֹתֶיהָ וְצִדְקוֹתֶיהָ אֲשֶׁר עָשָׂתָה, וְתַשְׁפִּיעַ לָהּ מִנִּשְׁמָתָהּ לְדַשֵּׁן עַצְמוֹתֶיהָ בַּקֶּבֶר מֵרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, דִּכְתִיב: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ.(תהלים לא כ) וּכְתִיב: שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.(תהלים לד כא) וְתִשְׁכֹּן בֶּטַח בָּדָד וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה, וְאַל תִּרְאֶה פְּנֵי גֵיהִנֹּם. וְנִשְׁמָתָהּ תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וּלְהַחֲיוֹתָהּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. אָמֵן.

קדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן) בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ] בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא בעשי"ת: וּלְעֵלָּא מִכָּל מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. 

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים [טוֹבִים] עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בעשי"ת: הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אל מלא רחמים על נפטר

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת שם בֶּן שם האב שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.

אל מלא רחמים על נפטרת

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת שם בַּת שם האב שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ, יְיָ הוּא נַחֲלָתָהּ, וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ, וְנֹאמַר אָמֵן.

מקור: ויקיטקסט: תהלים מנוקד ומפוסק/תהלים לבית העלמיןרישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0נשמר במערכת עם כתובת מקור במטא-דאטה.
לפני פטירה

בעת יציאת נשמה

טיוטת תוכן פנימית

במעמד יציאת נשמה נהוג לומר פסוקי ייחוד וקבלת עול מלכות שמים, ברגישות ומתוך שמירה על כבוד האדם והמשפחה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.

כאשר יש רב, בן משפחה או נציג חברה קדישא במקום, יש לפעול לפי מנהג המקום והנחייתו.

להשלמה ניתן להשתמש גם בנוסח וידוי שכיב מרע.

מקור: תוכן פנימי של קדישארישיון: תוכן מקורי/מסורתי לעריכה פנימית
לוויה

בעת מסע הלוויה

טיוטת תוכן פנימית

מסע הלוויה משתנה לפי מנהג המשפחה, בית העלמין והחברה קדישא. בדרך כלל משלבים דברי הספד, פרקי תהילים ותפילות רחמים.

הטקסט כאן נועד לאחד את הניווט הפנימי באתר, ולא להחליף הנחיה הלכתית במקום.

מקור: תוכן פנימי של קדישארישיון: תוכן מקורי/מסורתי לעריכה פנימית
קבורה

בעת קבורה

טיוטת תוכן פנימית

במעמד הקבורה מתכנסים סביב כבוד הנפטר והנחיית אנשי החברה קדישא. התפילות בפועל משתנות לפי מנהג המקום.

בימים שבהם אין אומרים חלק מן הנוסחים, יש להציג למשפחה את הנוסח הרלוונטי לפי מנהג החברה קדישא.

מקור: תוכן פנימי של קדישארישיון: תוכן מקורי/מסורתי לעריכה פנימית
אזכרה

באזכרה

טיוטת תוכן פנימית

באזכרה נהוג לשלב אמירת תהילים, לימוד משנה, דברי זיכרון ותפילות לעילוי נשמה לפי מנהג המשפחה.

כשלב המשך אפשר לחבר את העמוד הזה גם למערכת תהילים ומשניות לפי שם נפטר.

מקור: תוכן פנימי של קדישארישיון: תוכן מקורי/מסורתי לעריכה פנימית