שבת שבתוך השבעה
השבת אינה מפסיקה את האבלות. אבל מונים את השבת למניין שבעה שהרי קצת דיני אבלות נוהגות ביום זה.
דיני אבלות שבפרהסיא (שבגלוי) אינם נוהגים בו, אבל דיני אבלות שבצנעא נוהגים גם בשבת.
בשבת ויום טוב אסור לקרוע, בחול המועד תלוי במנהג הקהילות, אבל צריך לברך ברכת דיין האמת.
השבת אינה מפסיקה את האבלות. אבל מונים את השבת למניין שבעה שהרי קצת דיני אבלות נוהגות ביום זה.
דיני אבלות שבפרהסיא (שבגלוי) אינם נוהגים בו, אבל דיני אבלות שבצנעא נוהגים גם בשבת.
שעה ורבע קודם שקיעת החמה בערב שבת, מותר לישב על כיסא וספסל ולנעול נעליים גם אם הן מצוחצחות, ומותר לו לצחצח אותם.
נוהגים ללבוש בגדי שבת, וכן מותר להחליף לבנים מכובסים וטוב שילבשם אחר תחילה, וכן מותר להציע מפות מכובסות על השולחנות.
אבלות של דברים שבצנעא נוהגת גם בשבת, ולכן אסור גם בשבת ברחיצה ובתלמוד תורה ובחיי אישות.
מותר לאבל לצאת מביתו בשבת כדי ללכת לבית הכנסת.
אין האבל אומר "הודו" קודם מנחה, ובקבלת שבת אומר רק "מזמור שיר ליום השבת", וכן אינו אומר המשנה "במה מדליקים" אולם יש מקומות שנוהגים לומר הכל, ואינם משנים בשום דבר מבכל שבת.
אם מתפללים בבית האבל בשבת בשחרית אומרים "אב הרחמים", ובמנחה אין אומרים פסוק "ואני תפילתי" ואומרים "צדקתך צדק", ואין האבל אומר "ברכי נפשי" בימות החורף ולא "פרקי אבות" בקיץ.
אין האבל קורא בתורה בשבת בה חלים עליו דיני אבלות. ואין האבל עולה לתורה אף אם הוא כהן או לוי, ואם אין שם כהן או לוי אחר, טוב שיצא מבית הכנסת בשעה שקוראים לעלות לכהן או ללוי. אבל מותר לכבד אותו בהוצאה והכנסה ובהגבהה וגלילה.
אחר קריאת התורה מזכירים נשמת הנפטר בתפילה "א-ל מלא רחמים", ואפילו בשבת שמברכים ברכת החודש שאין מזכירים אז שאר מתים.
מותר בשבת לחזור הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום" ואם יום השביעי לאבלותו הוא בשבת, ימתין מלחזור עד אחרי יציאתו מבית הכנסת קודם האכילה.
יש מתירים ללמוד גם פירוש רש"י למי שרגיל בכך כל שבת.
אין האבל אומר "שלום עליכם" בסעודת לילי שבת, וכן במקומות שנהוג לברך הבנים בליל שבת אין לברכם בשבת זו.
אחר צאת השבת יאמר האבל "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות, ואחר כך יחליף בגדיו לבגדי חול ויחלוץ מנעליו.
יש מקומות שנוהגים שאין אומרים בתפילת ערבית פסוק "ויהי נועם".
אם האבל מבדיל אינו אומר הפסוקים "הנה א-ל ישועתי וכו' ", רק מתחיל מיד בברכות, והמנהג שמברך גם על בשמים.
מי שנפטר לו קרובו ונקבר קודם החג ונהג קודם החג אבלות אפילו שעה קלה, החג מבטל ממנו דיני אבלות שבעה. חג נקרא לעניין זה, שלושה רגלים פסח, שבועות וסוכות, וכן ראש השנה ויום הכיפורים.
מותר בערב החג אחר חצות לכבס בגדיו אבל לא ילבשהו רק בלילה, ויש נוהגים לכבס רק סמוך לערב.
בערב יום כיפור מותר לרחוץ ולטבול סמוך לערב גם קודם תפילת מנחה, ומותר לו ללכת לבית הכנסת לתפילת מנחה, וכן מותר לו לאכול סעודת מפסקת על כיסא וספסל.
קודם צאת ההלוויה בחול המועד מחליף האבל בגדיו לבגדי חול וקורע בהם, אחרי הלוויה עושים "שורה" כרגיל רק האבל אינו חולץ מנעליו, ולאחר הלוויה מחליף שוב בגדיו לבגדי חג.
יש קהילות שנוהגות שכל הקרובים קורעים בחול המועד, ויש קהילות שנוהגות שרק אבלים על הוריהם קורעים, ושאר הקרובים קורעים רק לאחר החג. כל הקרובים מברכים ברכת "דיין האמת" בחול המועד.
אין אוכלים סעודת הבראה ביום טוב, אבל בחול המועד אוכלים כשיושבים על כיסאות רגילים, ואין אוכלים ביצים קשות כרגיל רק מיני מזונות וכדומה.
יש קהילות שנוהגות שרק אבלים על הורים אוכלים סעודת הבראה, אבל לא על שאר קרובים.
אינו נוהג בחג שום אבלות שבפרהסיא (בגלוי), אבל נוהג דברי אבלות שבצנעא ולכן אסור ברחיצה ובחיי אישות, בערב יום טוב האחרון מותר לרחוץ בחמים וללבוש בגדים מכובסים.
ימי החג נמנים לימי אבלות שלושים, ולכן מסתיימים השלושים אחר שלושים יום מהקבורה.
דברי אבלות הנוהגות בימי השלושים נוהגות גם בחול המועד.
הנר שרגילים להדליק בימי השבעה, צריך להיות דלוק גם בחול המועד וביום טוב אף שאין יושבים אז "שבעה".
במוצאי החג מתחילים לשבת אבלות שבעה עד עבור שבעה ימים מהחג.
פורים אינו מפסיק אבלות כחג, אבל אין נוהגים בו אבלות שבפרהסיא (בגלוי), לא בי"ד באדר גואל בט"ו בין עיירות מוקפות חומה ובין עיירות הפרוזות.
אבלות בדברים שבצנעא נוהגות גם בפורים ולכן אסור ברחיצה ובתלמוד תורה ובחיי אישות.
ימי הפורים נמנים למניין אבלות השבעה.
מותר להחליף בגדיו לבגדי חג, אבל צריך למעט במיני שמחה שעושים.
בליל פורים אם יכול לסדר מניין בביתו לתפילה ולקריאת המגילה, יתפלל ויקרא המגילה בביתו, ואם אי אפשר מותר לו ללכת לבית הכנסת, ביום מותר ללכת לבית הכנסת אף אם הוא יכול לסדר מניין בביתו.
קורעים בפורים כל הקרובים, ואחר הלוויה מחליף בגדיו לבגדי חג.
אוכלים סעודת הבראה, אבל לא ביצים קשות כנהוג, רק במיני מזונות וכדומה.
האבל חייב בסעודת פורים ובמשלוח מנות ומתנות לאביונים, אבל לא ישלח דברים העשויים לשמחה, אבל אין שולחים לאבל משלוח מנות כל השלושים, ולאבלים על הוריהם כל י"ב חודש גם דברים שאינם עשויים לשמחה.
בתשעה באב מותר לאבל ללכת לבית הכנסת בלילה וביום עד גמר אמירת "קינות", ומותר לו לעלות לתורה גם בתוך השבעה.